והיום בפינה "אנונימי/ת כתב/ה לי"

היי דורית,

אני גרוש שש שנים, אבא לשני ילדים גדולים, ואני חי את חיי בשלווה. היו לי כל מיני מערכות יחסים זוגיות, אבל בזו שאני נמצא בה כעת אני מוצא את עצמי מאוד מבולבל. האישה המדהימה שאיתה אני בזוגיות די משגעת אותי… מצד אחד היא לא מפסיקה להחמיא לי שאני עונה לה על המון צרכים שלה שאף פעם לא נענו, ובטח לא באופן כה מדוייק, ומצד שני יש בי דברים שהיא מאוד לא נמשכת אליהם בלשון המעטה. אנחנו אנשים מאוד שונים, היא מודרנית כזו ואני די מיושן לעומתה באופן החשיבה שלי. היא אוהבת הופעות ואני בכלל לא מכיר את הזמרים שמופיעים…הרבה פעמים יוצא לה להגיד לי: איפה אתה חי?? כשהיא מגלה שאין לי מושג על מי או מה או משהו שקרה בעולם או בחדשות. היא רומזת שאני מנותק. ואני באמת כזה אחד קצת מנותק. ככה נעים לי. היא נפרדת ממני וחוזרת אליי כבר מספר פעמים, והמצב הזה מאוד לא נוח לי. אני מציין לפנייך עובדה חשובה: גם אני כמוה מבין את השוני בינינו, אבל אני לעומתה מקבל אותה על כל צדדיה. היא מושכת אותי בטירוף, יש לנו סקס נהדר והדדי, היא מצחיקה, אמיתית, אינטליגנטית מאוד ועוד הרבה. אני מוכן לקבל את כל כולה ואני יודע (וזה גם נאמר על ידה לא אחת, כי היא כנה והדברים על השולחן) שהיא לא שלמה עם ההחלטה להיות איתי, וחוזרת כל פעם אליי כי אני מכיל אותה כמו שאף אחד בעולם לא הכיל אותה, ומשרה עליה ביטחון ושלווה, אבל זה לא מספיק לה, וקרב היום שהיא תעזוב אותי שוב. למרות שהכל על השולחן, וזה לא שהיא משלה או מרמה אותי, והבעתי את הסכמתי למצב הזה כרגע, שהיא איתי אבל לא סגורה עליי במאה אחוז, אני מתוסכל. מתוסכל כי בינתיים אני נקשר אליה יותר ויותר, וגם כי אני לא מבין למה היא לא יכולה להבין שאני האחד עבורה.

מה דעתך? מה עליי לעשות?

שלום רב אנונימי יקר!

תודה רבה על שאלתך, יש אנשים לא מעטים שמתלבטים בשאלה הזו, ואני מסכמת ומחדדת אותה:

האם זוגיות שבה לא מקבלים אותנו כמו שאנחנו, מתלוננים ומבקרים אותנו, לא מרוצים מאיתנו ומתלבטים אם לעזוב אותנו, היא זוגיות מספיק טובה בשביל שנישאר בה?

והתשובה היא, שבכל זוגיות יש אתגרים, כל זוגיות מכילה חוסר הבנות או חוסר הסכמות כאלה ואחרות, כל זוגיות מביאה אל פיתחנו את הצורך להבין יותר את עצמנו ואת הדפוסים שמנהלים אותנו.

על מנת לשפר את המצב, יש צורך לעבור מספר שלבים.

שלב ראשון – להתבונן פנימה ולענות לעצמך – האם כמות הטוב שיש לנו יחד מספיקה לי? האם הזמנים שבהם אני שמח ומאושר עם בת זוגי מצדיקים את הרגעים הפחות נעימים?

שלב שני – בהנחה שהשאלה הראשונה נענתה בחיוב, נבדוק מה אפשר לעשות בשביל לייצר יותר הסכמות ויותר שביעות רצון.
לשאול את זוגתך שאתה אוהב, מה היה יכול לעזור לה להרגיש שאתה האחד בשבילה?

כאן אני רוצה לסייג, זאת בהנחה שהיא לא הטיפוס שלעולם איננו מקבל החלטה חד משמעית.
יש אנשים שעבורם הצורך לוותר על כל שאר האפשרויות בעת קבלת החלטה ובחירה באפשרות אחת בלבד, איננה אפשרית להם.
במקרה כזה, ייתכן שהיא לעולם לא תהיה "סגורה על עצמה" ואתה צריך לחזור לשלב א' ולשאול אם המצב איננו משתנה, האם אתה עדיין מעוניין בה?\

שלב שלישי – בתוך כל תלונה, מאחורי כל ביקורת, שוכנת בקשה, משאלה, שמנוסחת בצורה לא מכבדת מספיק.
כבוד אדם הוא אבן יסוד שבלעדיה שום מערכת יחסים איננה מספיק טובה.
הקשב לתלונותיה, נסה להבין מהן הבקשות שעומדות מאחוריהן. האם היא מבקשת ממך להרחיב אופקים? האם היא מבקשת ממך להצטרף לפעילויות שהיא נהנית מהן? האם היא רוצה שתהיה יותר עדכני, יותר קשוב, יותר מחובר אליה, אל משפחתה?

לאחר שתקשיב בנדיבות וסקרנות לבקשותיה, תוכל לשקול אילו צעדים לנקוט על מנת לשפר את שביעות רצונה.
מתוך כך, סביר לצפות שהיא תבין שעליך היא לא מעוניינת לוותר, ותתחיל לעשות צעדים לכיוונך, וויתורים והתבוננות רחבת לב יותר עליך ועל תכונותיך.

בהצלחה רבה,

עדכן איך מתקדמים העניינים,

דורית.