היא לא מפסיקה לנדנד לי.

לנדנד, לבקר, להתלונן, לחפור ולנג'ס. איך שנקרא לזה, זה מבאס.

הנידנוד הזה הוא מצב של תלונה חוזרת שלא רואים את ההתחלה שלו, ובטח שלא רואים את הסוף שלו.

מה שבטוח, זה מתסכל ואפילו מייאש לחיות במצב של תלונה מתמדת.

כמובן שזה מתסכל ומייאש את שני הצדדים. את המתלונן ואת המאכזב הנצחי.

מי רוצה להיות מאכזב כל הזמן? זה הורס את החשק להיות יחד!!!

זה גורם להרגשה ההפוכה מזו שהיינו רוצים בקשר הזוגי שלנו. כולנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו. והנידנוד הביקורתי גורם לתחושה ההפוכה! ומי שמבקרים אותו, מבקר בחזרה, או מגיב בתוקפנות, או מתרחק.

וככה יוצא שזוגות רבים כל כך חיים בתוך מעגל של חוסר. חוסר שמחה, חוסר אכפתיות, חוסר הבנה, חוסר נכונות להשתדל אחד עבור השני.

וככל שזה נמשך, יותר ויותר מרחק נוצר.

אז מה לעשות?

  1. לעצור לפני התגובה. לא חשוב מה שאמרו לך, לעצור ולחשוב. האם הכוונה היתה רעה? האם באמת הכוונה היתה רעה??
  2. למצוא את המשאלה שמסתתרת מתחת לנידנוד. מתחת לביקורת ולתלונות, תמיד מונחת משאלה. בדרך כלל היא מכוסה בהמון אכזבות, אבל אם נחפור יחד, נמצא את המשאלה.
  3. לנסח את המשאלה, הבקשה, הרצון, במילים פשוטות.

כמובן שיש צורך ללטש את היכולות האלה, להתאמן ולמצוא את המילים המתאימות.

זה שווה את המאמץ.

ואני כאן בשביל לעזור לכם לעשות זאת בדרך הכי קצרה והכי יעילה.

תתקשרו ונתחיל.

להתראות, דורית.