הגישה הרומנטית של התרבות שלנו כיום מהווה מכשול ליכולתנו להתמיד ולהיות מאושרים במערכת יחסים זוגית רומנטית לאורך שנים רבות.

הספרות, האגדות שגדלנו עליהם, הסרטים של הוליווד (ובוליווד) מכניסים לראשנו מילדות את התפיסה כאילו אהבה רומנטית קורית ברגע אחד, של התאהבות, ושאר חיי הזוג הם "חיו באושר ועושר" וכו'.

לימדו אותנו שאהבה קורית באופן ספונטני, באופו אינסטיקטיבי, ומאריכה ימים בזכות זה שמצאנו את "הנפש התאומה" שמחכה לכל אחד מאיתנו בבוא היום, כאשר הגיע הזמן להתאהב ולהתמסד.

האמת, כולנו מגיעים לזוגיות עם פגיעות מסויימת, עם רגישות במקומות מסויימים, וגם עם הרבה הכחשה וחוסר מודעות לגבי הפגיעות המסויימת הזאת.

לעיתים לוקח לאדם עשרות שנים לדעת מה הן הנקודות הרגישות שלו, הפחות חזקות שלו, ולפעמים הוא לא ירצה, לא יסכים, לא ידע מה הן אף פעם.

הסיבה שאנחנו לא מודעים לשריטות שלנו (כמו שאנחנו אוהבים לקרוא להן) היא שאף אחד לא מראה לנו את האמת. אף אחד לא נמצא בעמדה להראות לנו מה הקשיים שאנחנו מציבים בפניהם.

לא ההורים, שחושבים שאנחנו נהדרים כמו שאנחנו, ותמיד מאחלים לנו כל טוב, לא החברים, שכל מחוייבותם אלינו זה ליהנות יחד ואין להם סיבה להתעמת איתנו.

היחידים שמראים לנו מה ה"שריטות שלנו" הם בני הזוג שלנו, ולהם אנחנו לא מאמינים, כי הם תמיד אומרים את זה כשאנחנו בקונפליקט, כשאנחנו פגועים, פוגעים, ואז אנחנו עסוקים בהתגוננות, הצטדקות והאשמה.

למעשה, אנחנו לא זקוקים למערכת יחסים מושלמת, עם מישהו מושלם.

אנחנו רק צריכים שאנחנו, והאדם שאיתנו, נוכל להתמודד עם החלקים היותר פגיעים, פחות נעימים, יותר רגישים ופחות חביבים שלנו, שנוכל להתכונן למצבים שעומדים לקרות, ולהכין את בן הזוג שלנו לא להיבהל.

אבל זה לא קורה, כי אף אחד מאיתנו לא באמת בחן מעולם מה המודל הלא מושלם של אהבה שהוא גדל עליו, ולכן המצבים שבהם אנחנו פוגעים ונפגעים מגיעים לנו תמיד בהפתעה, לא מוכנים, ולא מנהלים אותם כמו שהיה רצוי שננהל.

במקום זה אנחנו כועסים, נעלבים, תוקפים, מבקרים זה את זה וחוזר חלילה.

לאור כל זאת, אנחנו חייבים לקחת בחשבון, שכאשר נפגוש אדם זר, נתאהב בו, נחליט שהוא האדם איתו נרצה לחיות את חיינו, נצטרך להתחייב לעצמנו ולו שאנחנו עושים יחד מסע משותף, להכרות יותר עמוקה עם הפגיעות והשריטות, קודם כל של עצמנו, וגם אחד של השני.

התחייבות לא להיבהל, לא להירתע, ולהבין שיש לנו שיעורים גדולים וחשובים ללמוד יחד, כדי לצאת לדרך של שלווה, אהבה, תשוקה וביטחון.

בהצלחה ובאהבה,

דורית.