כאשר אנחנו מתאהבים, אנחנו מתאהבים למעשה בדימוי שאנחנו יוצרים לו.

נדמה לנו שיש בו כל מה שחיפשנו, ואפילו יותר.

אנחנו מתבוננים בו, ומסוגלים להבחין רק בחלקים המקסימים והמושכים שלו.

עם הזמן יתקלפו המסיכות, יצאו אל פני השטח גם חלקים פחות אטרקטיביים, מתחילות לצוץ התנהגויות רגילות ונורמליות, הכוללות גם חלקים מתוכנו שאנחנו פחות גאים בהן.

למשל חוסר סובלנות, קנאה, יחסים מסובכים עם כסף ועוד.

כמובן שאלה התנהגויות ותכונות שאנחנו לא אוהבים בעצמנו, שעדיף מעט לעדן אותן, אולי אפילו הרבה, אבל הן שם, והן חלק מאיתנו.

בקשר בריא ומיטיב, אנחנו נזכה לייצר דיאלוג פתוח ומכיל, שבו מותר לכל אחד מאיתנו להיות "רק" מי שהוא, בלי צורך להסתיר את חוסר המושלמות הנורמלית שלו.

ביחסים שבהם לא נוצר מרחב מאפשר ובטוח, כל אחד חייב לשמור על עצמו מפני האשמות, ביקורת ועלבונות, אשר אינם מאפשרים לו להיות באמת מי שהוא, כולל הדברים המעצבנים, המאכזבים והמגוחכים.

כאשר אנחנו נאלצים להמשיך לשמור על הדימוי המושלם (כולנו יודעים שאין כזה דבר, זה פייק ניוז) אנחנו בעצם מהלכים עם מסכה, ומאחוריה נצברים תסכולים, תחושה של חוסר קבלה וחוסר פירגון, הליכה בזהירות מפני "גילוי האמת" עוד עניינים שיוצרים עומס רב, חוסר כנות וחוסר אושר.

אז נצלו את החג השמח הזה כדי ליצור יותר אמת ופחות מסכות בקשרים שלכם, קבלו את האהובים שלכם כמו שהם, פרגנו להם על מה שהם כן, תמכו בהם במה שהם לא, ותאפשרו קרקע בריאה ואותנטית לאהבה שלכם.

באהבה,

דורית אבן שרון

יועצת לזוגיות מאושרת