מה אני מברכת את עצמי ואותך לקראת השנה החדשה?

כאשר הברכות לשנה מאושרת ואהבה אינסופית מגיעות מכל עבר, אני מוצאת את עצמי תוהה.

אין לי בכלל ספק שהברכות מגיעות מעומק הלב, שהמברכים אותי ואתכם מייחלים ומקווים שהשנה העומדת בפתח תהיה נהדרת, מלאה כל טוב. ברור.

השאלה אם ברכה שכזאת עושה עימנו צדק. האם יש בה תועלת. האם אפשר לקחת אותה ולעשות בה שימוש לטובת האושר של השנה הזאת.

אני פוגשת כל יום בחדר היעוץ את המציאות.
את חוויות המצוקה וחוסר התוחלת. ואני יודעת שגם בשנה הבאה יהיו מצוקות. גם בשנה החדשה שבפתח יהיה עלבון, יהיה כעס, יהיו אכזבות.

ברור שגם בשנה הקרובה יהיו לנו אתגרים, מכשולים, פגיעות וכאבים.

יהיו. אמנם אפשר לאחל שיהיו כמה שפחות, אבל השאלה מה נמצא בשליטה שלנו בעניין הזה.

מה שיכול לשנות את המציאות שלנו, והוא בידינו, זה היכולת להכיל טוב יותר את ה-לא טוב.

אז בעצם, הברכה שלי לראש השנה היא, שנהיה מוכנים ונתמודד היטב עם הרגעים הפחות נעימים, עם האכזבות, עם הכישלונות ועם העצב.

שנזכור שעצב וכאב הם חלק מהחיים, שלא נצפה להיות רק שמחים ושלווים. כי זה לא סביר שכך יהיה.

אבל שכן נזכור שיש לנו כוחות, שאנחנו יכולים לסמוך על עצמינו שנדע להתגבר, שברגע המשבר לא נתייאש, אלא נזכור שזה זמני, שיש תקווה, שאנחנו בדרך, שזה רק חלק אחד מתוך המסע שלנו, ושיש בידינו להמשיך, לחצות את הכאב, המפלה או הפגיעה ולצאת מחוזקים.

אני מברכת את כולנו שנזכור שהמצוקה לא מגיעה עם סימן קריאה! אלא עם שלש נקודות…

כי אחריה מגיעה הבהירות, המילים המנחמות, ההצלחות הבאות, ההתמודדות הנחושה, העוצמה שבתוכנו, שאנחנו יכולים לסמוך על עצמינו שנדע להתמודד.

לזכור שכל התמודדות, כל מכשול, הוא הזדמנות למצוא כוחות, ולהזכר כמה אנחנו מסוגלים.

אפשר ללקט ולרשום לעצמינו, למגירה, או לפתק על המקרר, את הפעמים שבהן נפלנו, נעלבנו, התבאסנו, ואז קמנו, היישרנו מבט אל המצב ודברים הסתדרו.

כי האמת חייבת להיאמר. בשנה הבאה יהיו קשיים, ואנחנו נתגבר עליהם.

זה מעביר את השליטה אלינו, אנחנו לא זקוקים לשנה מושלמת כדי שיהיה לנו טוב, אנחנו צריכים שנה רגילה, עם ביטחון שנדע להסתדר עם מה שהיא תביא אלינו.

זה מעודד ואופטימי יותר מאשר לצפות שהכל יהיה נפלא.

אז התקווה שלי, שנגדל בתוכנו ציפיות מציאותיות, עם ביטחון עצמי ותחושת ערך כזאת, שתאפשר לנו חוסן בכל מקרה.

אוהבת ושולחת חיבוק חם לשנה החדשה (-:

דורית.